דעה | מדוע אנחנו מבינים כל כך מעט על הנקה?

דעה | מדוע ההבנה שלנו על הנקה עדיין לוקה בחסר?

נושא ההנקה, חרף הדיון הער והעניין הרב שהוא מעורר, עדיין אפוף תפיסות שגויות, חוסר מידע ותמיכה לא תמיד מספקת לאמהות. ההנקה, הטומנת בחובה יתרונות בריאותיים עצומים הן לתינוק והן לאם, נתקלת במחסומים שונים המונעים מנשים רבות לממש את הפוטנציאל הגלום בה. מאמר זה יבחן את הסיבות לכך שההבנה שלנו לגבי הנקה נותרה מצומצמת יחסית, תוך התייחסות לסטטיסטיקות עכשוויות ודוגמאות הממחישות את חשיבות הנושא והאתגרים העומדים בפני

ו.

חוסר משאבים ותמיכה מערכתית: בסיס רעוע להצלחה

אחת הבעיות המרכזיות התורמות לחוסר ההבנה והיישום המלא של הנקה היא המחסור במשאבים זמינים ובמערכות תמיכה מקיפות עבור אמהות מניקות. מחקר של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שנערך בין השנים 2015 ל-2019 ברחבי אירופה העלה נתון מדאיג: פחות מ-45% מהתינוקות ניזונו באופן בלעדי מחלב אם עד גיל שישה חודשים. נתון זה מצביע על כך שאמהות רבות אינן מקבלות את התמיכה המקצועית והרגשית הנדרשת, והחינוך בנושא ההנקה אינו מספיק, לא מותאם לצרכים שלהן ולעיתים אף סותר.

היעדר יועצות הנקה מוסמכות וזמינות, במיוחד בקהילה ובמסגרות בריאות הציבור, מקשה על אמהות לקבל הדרכה אישית ומענה מקצועי לבעיות שעלולות להתעורר בתחילת ההנקה ובמהלכה. בנוסף, חוסר מודעות של אנשי צוות רפואי אחרים לחשיבות ההנקה ולדרכים לסייע לאמהות עלול להוביל למתן עצות לא מדויקות או להמלצות על מעבר מוקדם מדי לתחליפי חלב.

חוסר מודעות וחינוך לקוי: דורות של חוסר ידע

רבים מהגברים והנשים המתמודדים עם אתגרי ההנקה לאחר לידה לא קיבלו הכשרה או ידע נאות בנושא במסגרת מערכת החינוך או בהכנה ללידה. לעיתים קרובות, ההתייחסות להנקה נתפסת כנושא שולי או נפרד, מה שמוביל לחסרים משמעותיים בכישורים ובידע חיוניים. אמנם קיימים קורסים רבים להכשרת אנשי צוות רפואי, אך המידע המועבר בהם על הנקה לא תמיד מעמיק, מעודכן או מועבר בצורה אפקטיבית. סקרים שנערכו בקרב רופאים מתחומים שונים הצביעו על כך שכ-30% מהם לא מרגישים מוכנים מספיק לסייע לאמהות מניקות ולמנוע או לטפל בבעיות הנקה שעלולות להתעורר.

היעדר חינוך מקיף בנושא הנקה משפיע לא רק על אנשי מקצוע אלא גם על הציבור הרחב. תפיסות מוטעות לגבי תהליך ההנקה, היתרונות שלה והאתגרים הכרוכים בה עלולות להוביל להחלטות לא מושכלות ולתמיכה לא מספקת באמהות מניקות מצד בני משפחה וחברים.

תפיסות סטריאוטיפיות ותרבותיות: מחסומים חברתיים

אמונות וסטריאוטיפים חברתיים ותרבותיים תרמו רבות לחוסר המודעות והתמיכה בהנקה. נשים רבות עדיין מרגישות מבוכה, חוסר נוחות או שיפוטיות כאשר הן נאלצות להניק את תינוקותיהן במקומות ציבוריים, כגון מסעדות, קניונים או אפילו ברחוב. מחקר שנערך בשנת 2020 בישראל חשף כי כ-60% מהנשים לא הרגישו בנוח להניק במקומות ציבוריים, מחשש לתגובות שליליות או חוסר הבנה מצד הסביבה.

סטריאוטיפים תרבותיים עלולים גם לכלול את הרעיון שנשים "צריכות" להשאיר את תינוקותיהן עם מטפלים או בני משפחה ולא להניק בעצמן באופן מלא, דבר המוביל לתחושה של חוסר תמיכה מצד הסביבה הקרובה ולערעור הביטחון העצמי של האם ביכולתה להניק. תפיסות אלה עלולות לגרום לנשים להפסיק להניק מוקדם מהרצוי או לבחור כלל לא להתחיל בהנקה מלכתחילה.

אתגרים רפואיים ואישיים: מציאות מורכבת עבור אמהות רבות

חשוב להכיר בכך שלא כל אישה מצליחה להניק בהצלחה, ולעיתים קרובות אמהות מתמודדות עם אתגרים רפואיים ואישיים מגוונים המקשים על ההנקה. כאבים עזים בפטמות, פציעות פיזיות (כגון פטמות סדוקות או דלקות בשד), קשיים טכניים בתפיסת הפטמה על ידי התינוק, או חוסר יכולת פיזיולוגית לייצר כמות מספקת של חלב הם רק חלק מהאתגרים איתם מתמודדות אמהות רבות. מחקר שנערך בשנת 2022 הראה כי כ-25% מהאמהות חוו בעיות משמעותיות הקשורות להנקה, ו-15% מהן חדלו להניק לחלוטין כתוצאה מקשיים אלה.

מקרים אלה מדגימים את הצורך בהגברת התמיכה המקצועית והרגשית מצד מקורות רפואיים ומשפחתיים, על מנת לצמצם את הקשיים הללו ולסייע לאמהות למצוא פתרונות מתאימים. תמיכה לא מספקת או חוסר הבנה של האתגרים הייחודיים איתם מתמודדת כל אם עלולים להוביל לתחושות של תסכול, אשמה וכישלון.

עלויות ההנקה לעומת תחליפי החלב: שיקולים כלכליים

היבט נוסף שזוכה לתשומת לב גוברת הוא ההיבט הכלכלי של הנקה לעומת שימוש בתחליפי חלב. חלק מהנשים טוענות כי תחליפי חלב נתפסים כפתרון זמין ופשוט יותר מבחינה לוגיסטית וכלכלית. בהתחשב בעלויות הנלוות לעיתים להנקה, כגון רכישת משאבות חלב, בקבוקים, כריות הנקה, פדים לספיגת חלב והתייעצויות פרטיות עם יועצות הנקה, אין זה מפתיע שנשים מסוימות מקבלות את ההחלטה לוותר על הנקה מלאה או בלעדית. על פי מחקר שנערך בשנת 2021, כ-40% מהאמהות הביעו דעה שתחליף חלב נראה להן כחלופה זולה יותר בטווח הארוך, במיוחד עבור משפחות עם קשיים כלכליים. תפיסה זו עלולה לנבוע מחוסר הערכה של העלויות המצטברות של רכישת תחליפי חלב לאורך זמן, כמו גם מהיתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של הנקה שיכולים לחסוך עלויות רפואיות עתידיות.

עידוד שיח פתוח ושיתוף פעולה: המפתח לשינוי

על מנת לשדרג את המודעות ולעורר עניין אמיתי ותומך בנושא ההנקה, ישנו צורך דחוף בעידוד שיח פתוח, כנה ונטול שיפוטיות בקרב הציבור הרחב, אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. ככל שהשיח על הנקה יהיה נרחב ונגיש יותר, כך יגדל הידע וההבנה של הציבור הרחב לגבי חשיבותו והאתגרים הכרוכים בו.

חיוני לשלב את נושא ההנקה בצורה מעמיקה ומשמעותית בקורסי הכשרה שונים הקשורים לרפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, כך שהוא ייתפס כחלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי המקיף הניתן ליולדות ולתינוקות. מומלץ ליצור גם סדנאות והכשרות מיוחדות המיועדות למדריכי הכנה ללידה ולאנשי חינוך, כדי להעניק להורים לעתיד את הכלים והמידע החיוניים להנקה מוצלחת.

תמיכה נגישה ממקורות רפואיים וקהילתיים

כדי שהנקה תצליח, יש להעניק לנשים את התחושה שהן בטוחות ומועצמות ביכולתן להניק. זה מצריך יחסי גומלין אמינים ותומכים עם צוותי הרפואה, כאלה שיכולים לספק לאמהות את המידע המדויק והעדכני ביותר, להציע פתרונות לבעיות המתעוררות ולתמוך בהן רגשית. סוגי התמיכה יכולים לכלול ליווי אישי של יועצות הנקה, קבוצות תמיכה קהילתיות לאמהות מניקות, קווי ייעוץ טלפוניים ומשאבים מקוונים נגישים ומהימנים. על כולנו לקחת חלק פעיל במעבר הזה ולהבטיח שההנקה תישאר נושא מרכזי וחשוב בשיח הציבורי ובמערכות הבריאות.

למידה מניסיונן של אמהות אחרות: כוחה של קהילה תומכת

חלק חשוב בחיזוק ההצלחה של ההנקה טמון ביצירת מרחבים בטוחים לשיתוף ולמידה מניסיונן של אמהות אחרות. בעידן המודרני, קיימות פלטפורמות רבות - מקוונות ופיזיות - שנועדו ליצירת שיח ותמיכה הדדית בין אמהות הנמצאות במצבים דומים. באמצעות שיתוף חוויות אישיות, טיפים מעשיים ועידוד הדדי, ניתן לבנות קהילה חזקה ותומכת בה נשים ירגישו פחות לבד ויקבלו את ההבנה וההזדהות להן הן זקוקות.

קמפיינים לקידום הנקה ושינוי תודעה

על מנת לעודד יותר נשים לבחור בהנקה ולתמוך בהן לאורך זמן, יש צורך בפיתוח קמפיינים מגוונים ויצירתיים המתמקדים בהיבטים השונים של ההנקה. קמפיינים אלה יכולים לכלול מידע נגיש ומבוסס ראיות על היתרונות הבריאותיים של ההנקה עבור האם והתינוק, הדגשת התמיכה הרגשית והמעשית הזמינה, והצעת סדנאות ומשאבים מעשיים להנקה מוצלחת. הצגת נשים מניקות בסביבה ציבורית בצורה טבעית ומקבלת יכולה לשפר את התחושה הכללית לגבי הנקה ולמזער את המבוכה או השיפוטיות סביב הנושא.

שינוי חקיקות ותקנות: יצירת סביבה תומכת

על מנת לקדם הנקה ברמה המדינית, יש צורך בשינוי חוקים ותקנות המספקים הגנה ומרחב בטוח לנשים המניקות במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה. יש לעודד מחוקקים לקדם חוקים שיבטיחו שהנקה במרחבים ציבוריים לא תגרור הטרדה או תגובה שלילית מהסביבה. לדוגמה, חקיקה עשויה לכלול תקנות המחייבות מקומות ציבוריים מסוימים לספק חדרים נפרדים וראויים להנקה, כמו גם הגנה על זכויות אמהות מניקות במקומות העבודה.

סיכום: אחריות משותפת לשינוי

הנקה היא נושא מורכב ורב-גוני המקיף היבטים בריאותיים, רגשיים, חברתיים וכלכליים. כאשר החברה שלנו אינה מצליחה להבין לעומק את היתרונות העצומים, האתגרים הייחודיים והתמיכה המקיפה הנדרשת לאמהות מניקות, אנו עדים לחוסר מידע, תפיסות שגויות ומימוש חלקי של הפוטנציאל הגלום בהנקה. הגיע הזמן לשדרג את התמונה הקיימת ולקדם חינוך מקיף, מודעות ציבורית רחבה ותמיכה נגישה ויעילה באמהות, כדי שהן יוכלו להניק בצורה מיטיבה ובריאה - הן עבורן והן עבור תינוקותיהן. הנקה אינה רק תהליך פיזיולוגי, אלא גם מסע רגשי וחברתי עמוק שצריך לקבל את מלוא תשומת הלב וההערכה הראויה משיחות ציבוריות, טיפול מקצועי ותמיכה ממקורות שונים. שינוי אמיתי יתרחש רק באמצעות מאמץ משותף של מערכות הבריאות, קובעי המדיניות, הקהילה והמשפחה כולה.