שעות עבודה ארוכות מקשות על הנקה לאמהות

המאבק היומיומי של אמהות עובדות וקריאה לשינוי אמיתי במקומות העבודה

החזרה לשוק העבודה לאחר חופשת לידה היא רגע עמוס ברגשות ובמורכבות. מצד אחד, ישנו רצון לחזור לשגרה מקצועית, להשתמש ביכולות, ולתרום כלכלית למשפחה. מצד שני, ישנה הפרידה הקשה מהתינוק, הגעגועים הבלתי פוסקים, והאתגרים הפיזיים והרגשיים של התקופה שלאחר הלידה – ועל כל אלו מתווסף לא פעם הרצון העז (והצורך הבריאותי) להמשיך ולהניק. עבור אמהות רבות, במיוחד אלו העובדות שעות ארוכות ומשרות תובעניות, השילוב בין דרישות העבודה לצרכי ההנקה הופך למאבק יומיומי תובעני ומתיש.

שעות עבודה ממושכות אינן רק עניין של זמן מוגבל להנקה או שאיבה; הן יוצרות מערך שלם של קשיים לוגיסטיים, פיזיים, ונפשיים, שעלולים להקשות משמעותית על היכולת להתמיד בהנקה. נתונים מחקריים מדאיגים מצביעים על קשר ישיר ומשמעותי בין שעות עבודה ארוכות לבין הפסקת הנקה מוקדמת – עובדה שפוגעת לא רק באם ובילד באופן אישי, אלא גם בבריאות הציבור בכללותה. במאמר זה, נצלול לעומק האתגרים הייחודיים שאמהות עובדות מתמודדות עמן, נציג את הנתונים המצערים אך החשובים, נבחן את הפער בין הזכויות המעוגנות בחוק לבין המציאות בשטח, ובעיקר – נצא בקריאה לשינוי אמיתי במקומות העבודה, שינוי שיכיר בצורך ויתמוך באמהות להמשיך להניק בין ישיבות לשאיבות, למען עתיד בריא יותר לכולנו.

האתגר הכפול: המורכבות הפיזית, הלוגיסטית, והנפשית של הנקה עם שעות עבודה ארוכות

אמהות השבות למשרות מלאות או תובעניות מתמודדות עם מציאות שבה הצרכים הביולוגיים של הנקה והצרכים הלוגיסטיים של שאיבת חלב מתנגשים לא פעם עם לוח הזמנים הנוקשה והדרישות של מקום העבודה. שעות עבודה ארוכות מחריפות את הקשיים הללו:

1. לוגיסטיקת השאיבה המאתגרת: הנקה עם שעות עבודה ארוכות הופכת לעיתים קרובות לשגרת שאיבה. שאיבת חלב דורשת זמן – לא רק זמן השאיבה עצמה (שיכול לקחת 15-30 דקות), אלא גם זמן נסיעה למקום השאיבה, הקמה ופירוק המשאבה, ניקוי חלקים, ואחסון החלב. לאורך יום עבודה של 8 שעות ומעלה, ייתכן שיהיה צורך בשתי שאיבות או יותר. מציאת הזמן הפנוי הזה, במיוחד בלוח זמנים עמוס בישיבות, פגישות ודדליינים, היא אתגר עצום.
2. הצורך במרחב ראוי: שאיבה דורשת מקום פרטי, נקי והיגייני. לצערי, לא בכל מקום עבודה קיים חדר ייעודי לשאיבה (שכולל נוחות, פרטיות, שקע חשמל, משטח עבודה, וגישה למקרר וכיור). אמהות רבות נאלצות להסתפק בשירותים (לא היגייני ולא נעים), מחסנים, או פינות לא מתאימות, מה שפוגע בכבודן ועלול לפגוע ביעילות השאיבה.
3. קשיים פיזיים וכאב: דילוג על שאיבות (בגלל חוסר זמן או מקום) או ריווח גדול מדי בין שאיבות עלול להוביל לגודש כואב בשדיים, תעלות חלב סתומות, ואף לדלקת בשד (מסטיטיס) – מצב כואב המצריך לעיתים טיפול רפואי ועלול לשבש לחלוטין את שגרת ההנקה והעבודה.
4. שמירה על אספקת חלב: אספקת חלב מבוססת על עיקרון של היצע וביקוש – ככל שהשד מתרוקן בתדירות גבוהה יותר, הגוף מייצר יותר חלב. שעות עבודה ארוכות ללא שאיבה מספקת מפחיתות את הגירוי והריקון של השד, ועלולות לגרום לירידה משמעותית באספקת החלב, מה שמאלץ אמהות רבות לשלב פורמולה או להפסיק להניק.
5. עומס נפשי ורגשי: הניסיון לתמרן בין דרישות עבודה תובעניות לבין הצורך לשאוב בזמנים קבועים, הדאגה שהתינוק יאכל מספיק חלב אם בזמן שהאם אינה איתו, והתחושה לעיתים של "לחיות על הקצה" – כל אלו יוצרים סטרס משמעותי. לחץ נפשי עלול אף להשפיע פיזיולוגית על רפלקס שחרור החלב ולהקשות על השאיבה. התחושות של אשמה על זמן מוגבל עם התינוק, והתסכול מקשיים בשמירה על ההנקה, מעיבות על חוויית האמהות והחזרה לעבודה.
6. תרבות ארגונית לא תומכת: במקומות עבודה שבהם אין הכרה או לגיטימציה לצרכי אמהות מניקות, אמהות עלולות להרגיש לא נוח לבקש הפסקות או להשתמש בחדרים, ולעיתים נתקלות בהערות או בחוסר הבנה מצד מנהלים או עמיתים.

המספרים מדברים בעד עצמם: הקשר הדרמטי בין שעות עבודה לאורך הנקה

הקשיים הללו אינם תיאורטיים; יש להם השפעה אמיתית ומדודה על שיעורי ההנקה. נתונים מחקריים מציגים תמונה ברורה ומדאיגה:

• סיכון כפול להפסקת הנקה מוקדמת: מחקר שנערך בישראל בשנת 2022 גילה כי כ-30% מהאמהות שעבדו שעות עבודה ארוכות (בדרך כלל 40 שעות בשבוע ומעלה) הפסיקו להניק לפני גיל שישה חודשים, זאת בהשוואה ל-15% בלבד בקבוצת הנשים שעבדו משרות מקוצרות יותר. המשמעות היא שעבודה בשעות ארוכות מכפילה את הסיכון להפסיק להניק לפני גיל שישה חודשים – גיל שהוא יעד קריטי בהמלצות ארגוני הבריאות העולמיים (WHO) להנקה בלעדית.
• שיעורים נמוכים במיוחד בהנקה מלאה: נתונים חמורים עוד יותר עלו ממחקר שיזמה האגודה הישראלית להנקה: בקרב אמהות העובדות במשרות מלאות (וללא תמיכה משמעותית או גמישות), רק כ-1% מצליחות להניק באופן בלעדי למשך שישה חודשים מלאים! לעומת זאת, בקרב נשים המקבלות גמישות משמעותית ממקום העבודה או עובדות במשרות חלקיות יותר, שיעור האמהות המצליחות להגיע ליעד של שישה חודשי הנקה בלעדית עולה באופן דרמטי למעל 50%.

הנתונים הללו אינם מותירים מקום לספק: שעות עבודה ארוכות וסביבת עבודה לא תומכת מהוות חסם משמעותי, ואף קריטי, בפני אמהות המבקשות לממש את יעדי ההנקה שלהן. הפער הדרמטי בין אמהות שעובדות בתנאים נוחים יותר לאלו שעובדות במשרות מלאות ותובעניות מדגיש את ההשפעה העצומה של מקום העבודה על הצלחת ההנקה.

מעבר לסטטיסטיקה: ההשלכות הבריאותיות והרגשיות

כאשר אמהות נאלצות להפסיק להניק מוקדם מהרצוי עקב אילוצי עבודה, ההשלכות אינן רק על שיעורי הנקה. הן פוגעות בבריאותם הפיזית והנפשית של האם והתינוק:

• פגיעה בבריאות התינוק: תינוקות יונקים פחות חשופים למלוא היתרונות הבריאותיים של חלב אם – הגנה חיסונית מפני זיהומים (דלקות אוזניים, דרכי נשימה, מערכת עיכול), הפחתת סיכון למחלות כרוניות (אסתמה, אלרגיות, השמנת יתר, סוכרת סוג 2), ותמיכה התפתחותית קוגניטיבית ורגשית (כפי שצויין במאמרים קודמים).
• פגיעה בבריאות האם: הפסקת הנקה מוקדמת עלולה למנוע מהאם את מלוא היתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של הנקה (הפחתת סיכון לסוגי סרטן, סוכרת סוג 2, מחלות לב), ועלולה להחמיר קשיים רגשיים (תחושת כישלון, אכזבה).

הזכויות על הנייר: פוטנציאל לא ממומש

החוק בישראל מכיר בחלק מהצרכים של אמהות עובדות ומעניק זכויות מסוימות, אולם לרוב הן אינן מספיקות או שאינן נאכפות בפועל:

• "שעת הנקה": חוק עבודת נשים מעניק לאם בחודשים הראשונים לאחר הלידה (עד גיל שנה לילד) זכות להיעדר שעה אחת ביום (ששכרה משולם ע"י המעסיק) בנוסף להפסקות הרגילות. שעה זו מיועדת לצורך הנקה או שאיבת חלב. אולם, במשרות מלאות ותובעניות, שעה אחת ביום לרוב אינה מספיקה לשתי שאיבות או יותר ביום עבודה ארוך, כולל זמן נסיעה למקום שאיבה.
• מקום מתאים לשאיבה: אין בחוק הישראלי הוראה מפורשת וספציפית המחייבת מעסיקים לספק חדר ייעודי, פרטי, נקי ומאובזר לשאיבת חלב. הדרישות הקיימות כלליות למדי ואינן נאכפות באופן עקבי.

הפער: למרות קיומה של "שעת הנקה" (ששכרה משולם), במציאות של שעות עבודה ארוכות, צורך בכמה שאיבות ביום, והיעדר תשתיות ראויות (חדר שאיבה), אמהות רבות אינן מצליחות לממש את זכותן באופן שתומך בהנקה. הן נאלצות לוותר על שאיבות, להסתפק בתנאים לא הולמים, או פשוט לוותר על הנקה כולה. הפער בין הזכות המעוגנת בחוק לבין היכולת ליישם אותה בפועל הוא אחד החסמים המרכזיים.

הזדמנות עסקית: מדוע כדאי למעסיקים לתמוך בהנקה?

תמיכה באמהות מניקות היא לא רק עניין של חמלה או עמידה בחוק (גם אם מינימלי); זוהי השקעה משתלמת עבור המעסיק, בעלת יתרונות כלכליים וארגוניים מוכחים:

• הפחתת היעדרויות עובדים: תינוקות יונקים חולים פחות במחלות זיהומיות. כאשר תינוק פחות חולה, הוריו (האם והאב) נאלצים פחות להיעדר מהעבודה לצורך טיפול בילד חולה. זה מתבטא בחיסכון משמעותי בימי מחלה והיעדרויות לעובד ולמעסיק.
• שימור עובדות מוכשרות: אמהות רבות שמתקשות לשלב הנקה ועבודה שוקלות לעיתים קרובות לעזוב את מקום העבודה או לצמצם משמעותית את משרתן. סביבת עבודה תומכת בהנקה היא גורם משמעותי בהחלטה של עובדת מוכשרת לחזור לעבודה במשרה מלאה ולהישאר בחברה. זה חוסך למעסיק עלויות גיוס והכשרת עובדים חדשים, ומאפשר לו לשמור על הון אנושי יקר.
• הגברת מורל ושביעות רצון: עובדות שמרגישות שמקום עבודתן תומך בהן וצרכיהן מוערכים, מציגות לרוב רמות גבוהות יותר של שביעות רצון, מוטיבציה, ונאמנות למקום העבודה.
• שיפור תדמית ארגונית: מקומות עבודה המוכרים כ"ידידותיים למשפחה" או "ידידותיים להנקה" נהנים מתדמית ציבורית חיובית, מה שיכול למשוך גם עובדים פוטנפים איכותיים.

ממאבק לפתרון: אסטרטגיות פעולה לאמהות ולמעסיקים

התמודדות עם אתגרי הנקה ושעות עבודה ארוכות דורשת פעולה משני הכיוונים – גם מצד האם וגם מצד המעסיק.

עבור האם (העצמה ותכנון):

• הכרת זכויות: למדי את זכויותייך על פי חוק והכירי את מדיניות מקום העבודה בנוגע להנקה ושאיבה.
• תכנון ותקשורת מוקדמת: עוד לפני החזרה לעבודה, תכנני שגרת שאיבה ראשונית. דברי עם המנהל/ת שלך או עם מחלקת משאבי אנוש על צרכייך (זמני הפסקות, הצורך במקום לשאיבה).
• שימוש בטכנולוגיה ותמיכה: השקיעי במשאבת חלב איכותית ויעילה (שקלי משאבה ניידת או כזו המאפשרת שאיבה דו-צדדית לחיסכון בזמן). הכירי אביזרים נלווים שיכולים לסייע (שקיות אחסון נוחות, צידנית קטנה). היעזרי ביועצת הנקה המתמחה בחזרה לעבודה להכנת תוכנית מותאמת.
• בניית רשת תמיכה: התחברי לאמהות עובדות אחרות (בקבוצות תמיכה, פורומים) כדי ללמוד מניסיונן, לקבל טיפים פרקטיים, ולחלוק את הקשיים.
• גמישות ותעדוף: היו גמישות בתכנון. אם שאיבה בלוח זמנים נוקשה קשה מדי, שקלי שילוב הנקה ופורמולה. תעדפי את בריאותך הפיזית והנפשית – היא חשובה לא פחות מאספקת החלב.
• אל תוותרי על שעת ההנקה (החוקית): גם אם היא אינה מספיקה לכל השאיבות, היא זמן קריטי לנוחה, שאיבה, או פשוט התאוששות.
• היי טובה לעצמך: הכירי בכך שאת מתמודדת עם אתגר עצום. כל טיפה של חלב אם שאת מצליחה לספק היא מתנה עצומה לתינוקך. אל תחושי אשמה אם לא תצליחי להגיע ליעד ההנקה המלא שרצית.

עבור המעסיק (השקעה חכמה ועתידית):

• גיבוש והפצת מדיניות ברורה: צרו מדיניות רשמית וברורה התומכת באמהות מניקות, הכוללת זמני הפסקה גמישים לשאיבה (מעבר ל"שעת הנקה" החוקית, אם יש צורך), והקצאת מתקנים מתאימים. ודאו שכל העובדים, ובמיוחד מנהלים, מכירים את המדיניות.
• הקמת חדרי שאיבה ראויים: השקיעו בהקמת חדרים ייעודיים, פרטיים, נקיים, נוחים ומאובזרים לשאיבת חלב (כפי שצויין במאמר על נורמליזציה בקמפוס). זהו צעד קריטי להנגשת שאיבה והפיכתה לאפשרית.
• עידוד גמישות בלוחות זמנים: אפשרו גמישות מסוימת בלוחות זמנים היכן שניתן, כדי להתאים לצרכי השאיבה של העובדות (למשל, תחילת יום עבודה מאוחרת יותר, אפשרות להשלים עבודה מרחוק, או גמישות בזמני ישיבות).
• בניית תרבות ארגונית תומכת: חנכו את העובדים והמנהלים על חשיבות הנקה ועל צרכי אמהות מניקות. צרו אווירה של הבנה ותמיכה, שבה אמהות מרגישות בנוח לבקש את מה שהן זקוקות לו.
• מתן מידע ומשאבים: ספקו מידע על זכויות הנקה בעבודה, ואף שקלו להציע גישה לייעוץ הנקה או סדנאות לעובדות החוזרות מחופשת לידה.

סיפורים מהחיים: כשהמציאות פוגשת (או לא פוגשת) את התמיכה

• סיפורה של רונית – המאבק שהסתיים בויתור: רונית חזרה למשרת ניהול תובענית. "לא היה לנו חדר שאיבה, הייתי צריכה ללכת לשירותים," היא מספרת בכאב. "הרגשתי שאני גונבת זמן מהעבודה, המנהל שלי לא הבין את הצורך בשאיבות תכופות, והיה לי קשה למצוא זמן בין הישיבות. אחרי חודשיים האספקה ירדה דרמטית, והרגשתי כל כך מותשת ומתוסכלת שנאלצתי להפסיק להניק. הרגשתי שגם ויתרתי על הנקה וגם חוויתי את כל הקושי של החזרה לעבודה."
• סיפורה של אפרת – כשהמעסיק היה שותף להצלחה: אפרת חזרה לעבודה בחברה גדולה שהשקיעה בתמיכה באמהות. "היה לנו חדר שאיבה מהמם, עם כורסה, כיור, ואפילו מקרר קטן," היא משתפת בהתרגשות. "המנהלת שלי הייתה מדהימה, תמיד הזכירה לי ללכת לשאוב אם ראתה שעובר הרבה זמן, ואף פעם לא עשתה עניין מזמני ההפסקות שלי. הידיעה שיש לי את המקום הזה ואת התמיכה הזו נתנה לי שקט נפשי ואפשרה לי לשמור על אספקה ולשאוב בנוחות. הנקתי שישה חודשים מלאים בלי קושי מיוחד מבחינת העבודה."
• סיפורה של מאיה – למידה והעצמה: מאיה עבדה במקום קטן ולא היה חדר שאיבה. "התלבטתי מה לעשות, הרגשתי שאין לי זכויות," היא אומרת. "דיברתי עם יועצת הנקה שהסבירה לי על 'שעת ההנקה' ואיך לבקש מהמעסיק מקום מתאים. בניתי תוכנית שאיבה והסברתי למעסיק שלי. זה לא היה מושלם, אבל העובדה שלמדתי את זכויותיי והעזתי לבקש – גרמה לשינוי והפכה את השאיבה לאפשרית במקום שהיה נראה בלתי אפשרי."

סיכום: אחריות משותפת לבניית עתיד בריא יותר

שעות עבודה ארוכות מציבות אכן אתגרים משמעותיים בפני אמהות המבקשות להניק, ונתונים מחקריים מצביעים על כך שאתגרים אלה מובילים לשיעורי הפסקת הנקה מוקדמת גבוהים. הפער בין הזכויות החוקיות המינימליות לבין המציאות היומיומית התובענית מחייב התייחסות ופעולה.

אולם, לצד האתגרים, קיימים פתרונות יעילים. שילוב של תכנון והעצמה מצד האם, יחד עם מחויבות אמיתית מצד המעסיקים לספק תשתיות (חדרי שאיבה), גמישות במדיניות, ותרבות ארגונית תומכת – יכולים לשנות את המציאות באופן דרמטי. תמיכה זו אינה רק מחווה של רצון טוב; היא השקעה חכמה המשתלמת למעסיקים בטווח הארוך, וקריטית לבריאותם ולרווחתם של אמהות, תינוקות, והחברה כולה.

הנקה היא יעד בריאותי חשוב, ובמאה ה-21, שבה נשים רבות משלבות אימהות עם קריירה, האחריות להבטיח שאמהות יוכלו לממש את יעדי ההנקה שלהן אינה יכולה ליפול רק עליהן. היא אחריות משותפת של מעסיקים, מחוקקים, ואנשי מקצוע. על ידי הכרה באתגרים, אכיפת זכויות, והשקעה בתמיכה אמיתית ופרקטית במקומות העבודה – נוכל להפוך את המאבק היומיומי של אמהות עובדות למציאות של שילוב אפשרי ומיטיב, ולבנות חברה בריאה ותומכת יותר לכולם. בואו נפסיק לדבר על הקושי ונתחיל לפעול למען הפתרון – למען האמהות, למען התינוקות, ולמען עתיד שבו הנקה וקריירה הולכות יד ביד.