הנקה זה גיהנום

הנקה: המסע המאתגר של האמהות והפוטנציאל להצלחה

הנקה נתפסת, ובצדק רב, כאחד מהתהליכים הטבעיים, המקרבים, והבריאים ביותר עבור האם והתינוק. תמונות אידיליות של אמהות רגועות מניקות תינוקות שלווים ממלאות את הרשתות החברתיות ואת התודעה הציבורית, ומייצרות דימוי של חוויה נטולת מאמץ וקסומה לחלוטין. ואכן, עבור חלק מהנשים, הנקה מגיעה בקלות יחסית ומהווה מקור לשמחה וחיבור עמוק. אולם, עבור אמהות רבות אחרות, המציאות שונה בתכלית. מסע ההנקה טומן בחובו גם אתגרים פיזיים, רגשיים, חברתיים, ולוגיסטיים משמעותיים, כאלה שעלולים להעיב על החוויה, לעורר תחושות תסכול ואכזבה, ולגרום לנשים רבות להפסיק להניק מוקדם יותר מכפי שתכננו או רצו.

הדיון ההורי המוגבר סביב הנקה בשנים האחרונות, בעודו מבורך בהגברת המודעות ליתרונותיה, יצר לעיתים גם לחץ ותחושה שיפוטית. אמהות רבות חשות שהן חייבות "להצליח" בהנקה, שכישלון (גם אם יחסי או זמני) הוא כישלון אימהי, ושקשיים אינם לגיטימיים. במאמר זה, נאיר את הצדדים הפחות מדוברים של מסע ההנקה – את האתגרים האמיתיים והכואבים איתם מתמודדות אמהות רבות – ונדגיש כיצד הכרה בקשיים אלו, יחד עם תמיכה מתאימה וידע, יכולים להפוך את החוויה ממאבק מייגע למסע אפשרי, ואף חיובי ומעצים, גם כשזה לא קל. כי רק כאשר נכיר במלוא המורכבות, נוכל לספק את התמיכה האמיתית שאימהות זקוקות לה.

כשהגוף מדבר: האתגרים הפיזיים של ההנקה – מעבר למה שסיפרו לנו

אחד האתגרים הבולטים ביותר, ולעיתים המפתיעים ביותר, שמציבה ההנקה הוא הכאב הפיזי. נשים רבות מגיעות להנקה עם ציפייה לחוויה נעימה או מקסימום אי נוחות קלה בהתחלה. המציאות יכולה להיות שונה בתכלית.

• כאב בפטמות – שכיח, כואב, ואפשרי לטיפול: כאב בפטמות הוא אחד הגורמים המובילים לקשיים וגמילה מוקדמת. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של כאב משמעותי בהנקה, במיוחד בשבועות הראשונים. מחקר שנערך בשנת 2020, למשל, מצא כי כ-50% מהאמהות דיווחו על חוויות הנקה שכללו כאבים יומיומיים במהלך תקופת ההנקה. הכאב יכול לנבוע מסיבות שונות, אך הסיבה השכיחה ביותר היא חיבור לא תקין של התינוק לשד (Lacth), שגורם ללחץ ושפשוף על הפטמה. דלקת ופציעה של הפטמה עלולות להוביל לכאבים חריגים, סדקים, פצעים, ואף לזיהומים. אמהות רבות מתארות את הכאב הזה כ"סיוט" או "גיהנום", והוא יכול להעיב באופן דרמטי על הרצון והיכולת להמשיך להניק.
  • סיפור אישי: "הייתי המומה מהכאב," מספרת דנה, אמא טרייה. "חשבתי שהנקה זה טבעי וזה פשוט קורה. אבל כל פעם שהתינוק נצמד, הרגשתי כאילו מישהו מותח לי את הפטמות. היו לי סדקים ודיממתי. בכיתי מכל הנקה. הרגשתי שאני נכשלת כי 'אמרו לי שזה לא אמור לכאוב אם החיבור טוב', אבל לא ידעתי איך לתקן את זה."
• גודש בשדיים: בימים הראשונים, כשהחלב "עולה", השדיים יכולים להיות גדושים, קשים וכואבים.
• תעלות חלב סתומות ודלקת בשד (מסטיטיס): תעלת חלב סתומה גורמת לאזור קשה וכואב בשד. אם אינה מטופלת, עלולה להחמיר למסטיטיס – זיהום וכלי בשד, המלווה בחום, כאבי גוף, ותחושה כללית רעה מאוד. מצב כזה דורש לעיתים קרובות טיפול אנטיביוטי ועלול לשבש מאוד את שגרת ההנקה.
• בעיות אספקת חלב: חלק מהאמהות מתמודדות עם אספקת חלב נמוכה (אמיתית או נתפסת), מה שמוביל לתינוק לא שבע, עלייה איטית במשקל, ותחושת תסכול אדירה לאם. מנגד, חלקן סובלות מאספקת יתר, שעלולה לגרום גם היא לקשיים (גודש, ריפלקס שחרור חלב חזק, גודש בתינוק).

הצד הפגיע: החוויות הרגשיות והמנטליות של האם המניקה

מעבר לכאב הפיזי, הנקה כרוכה גם באתגרים רגשיים ומנטליים משמעותיים, המושפעים משילוב של הורמונים, עייפות, וציפיות חברתיות.

• עייפות ותשישות: הטיפול בתינוק חדש מתיש, והנקה דורשת אנרגיה פיזית וזמן. הנקות ליליות תכופות פוגעות ברצף השינה, מה שמצטבר לתשישות כרונית שיכולה להעיב על כל היבטי החיים ועל היכולת להתמודד עם קשיים.
• לחץ וחרדה כלפי עצמי ויכולת ההנקה: המודעות הגוברת ליתרונות הנקה, יחד עם לחץ פנימי וחיצוני "להצליח", יוצרות לעיתים חרדה עזה סביב יכולת ההנקה. אמהות חוששות שאין להן מספיק חלב, שהתינוק לא עולה מספיק במשקל, או שהן לא עושות את זה "נכון".
• תחושת כישלון, אכזבה ותסכול: כשהמציאות פוגשת את הציפיות ומתמודדים עם קשיים (כאב, אספקה, חיבור), אמהות רבות חוות תחושות קשות של אכזבה על כך שהחוויה אינה כפי שדמיינו, תסכול מהקשיים הבלתי פוסקים, ולעיתים תחושת כישלון עמוקה על כך שאינן מצליחות לספק לתינוק את "הטוב ביותר" או לעמוד ביעדי הנקה שהציבו לעצמן או שהציבו להן.
• דיכאון לאחר לידה (PPD) וחוויות טראומטיות: הקשר בין הנקה ודיכאון לאחר לידה מורכב. בעוד שהנקה עשויה להפחית את הסיכון לדיכאון אצל חלק מהנשים (עקב השפעת ההורמונים והקשר), עבור נשים אחרות, קשיי הנקה כרוניים, כאב בלתי פתור, והלחץ להתמיד יכולים להוות גורם סיכון משמעותי או אף טריגר להתפתחות PPD או לחוויות פוסט טראומטיות סביב ההנקה. סקרים בעשור האחרון הצביעו על כך שכ-30% מהאמהות חוות תחושות דכדוך או חוויות טראומטיות שקשורות בהנקה – נתון מדאיג המצריך התייחסות.
  • סיפור אישי: האמא ששיתפה בתחושת ה"גיהנום" עקב כאב הוסיפה: "לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה. הרגשתי אבודה לגמרי, במיוחד כשנאלצתי להפסיק להניק בגלל הכאבים הבלתי נסבלים. כולם סביבי המשיכו לומר לי 'תתאמצי, זה יעבור', או 'חבל שוויתרת על הנקה', אבל הייתי מרגישה כאילו אני סובלת לבד, ולא מבינים כמה שזה היה בלתי אפשרי עבורי. זה השפיע מאוד על המצב הנפשי שלי."

הצל החברתי: לחצים, שיפוטיות וסטיגמות – המאבק החיצוני של האם

מעבר לאתגרים הפיזיים והרגשיים הפנימיים, אמהות רבות מתמודדות גם עם לחצים חברתיים ותרבותיים, שמוסיפים רובד נוסף של קושי.

• הלחץ הבלתי פוסק להניק: למרות הכוונות הטובות שמאחורי קידום הנקה, המסרים הופכים לעיתים כה חזקים עד שהם יוצרים תחושת חובה ולא בחירה. אמהות מרגישות לחוצות להניק, גם כשהן מתקשות או שאינן מעוניינות בכך, וחוששות מתגובת הסביבה אם יבחרו אחרת.
• שיפוטיות וביקורת: אמהות שמאכילות בפורמולה, משלבות, או גומלות מוקדם, נתקלות לעיתים בביקורת (מפורשת או מרומזת) מבני משפחה, חברות, ואף זרים. תחושת השיפוטיות הזו פוגעת, גורמת לאשמה, ומערערת את הביטחון העצמי.
• הנקה בציבור – בין זכות לאי נוחות: בעוד שהנקה בציבור היא זכות חוקית, בפועל נשים רבות עדיין נתקלות במבטים, הערות, או תחושות אי נוחות מצד הסביבה. סטטיסטיקות חדשות מצביעות על כך שנשים רבות מדווחות על תחושות חוסר קבלה והבנה מהסביבה כאשר הן מנסות להניק באזורים ציבוריים. זה מגביל את הניידות של האם המניקה ומוסיף קושי לוגיסטי ורגשי.
• השוואה ותחרות בין אמהות: בעידן הרשתות החברתיות, קל להשוות את עצמנו לאחרות. אמהות רבות חשות צורך להציג תמונה "מושלמת" של הנקה קלה וזורמת, מה שגורם לאמהות המתמודדות עם קשיים לחוש בבדידות ולהתקשות לשתף בקשייהן.

מאתגר לאפשרי: פתרונות, כלים ותמיכה – המפתח לחוויה חיובית יותר

למרות כל הקשיים הללו, מסע ההנקה אינו חייב להיות סיוט. הכרה באתגרים היא הצעד הראשון. הצעד השני הוא חיפוש וקבלת תמיכה מתאימה.

• ידע הוא כוח – הכנה מראש: רבות מהאמהות אינן מוכנות מספיק לאתגרים הפיזיים והרגשיים של הנקה. השתתפות בקורס הכנה להנקה שמכסה גם את הקשיים האפשריים וכיצד להתמודד איתם, ולא רק את היתרונות – יכולה להפחית חרדה ולהגביר מוכנות. קריאה על הנקה ממקורות אמינים (ספרים, אתרים של ארגוני הנקה) גם היא חשובה.
• תמיכה מקצועית – מצילה חיים (של הנקה!): לא ניתן להפריז בחשיבותה של תמיכה מקצועית מיומנת. יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) היא האדם הנכון לפנות אליו כשיש קשיי חיבור, כאב, סדקים, בעיות אספקה, או כל אתגר פיזי או טכני אחר. היא תוכל להעריך את המצב, לזהות את מקור הבעיה, ולהציע פתרונות מבוססי ראיות. פנייה מוקדמת לייעוץ מקצועי יכולה למנוע קשיים מלהחמיר ולהפוך חוויה כואבת לחוויה נעימה יותר.
• תמיכה קהילתית – את לא לבד!: חיבור עם אמהות אחרות הוא אמצעי תמיכה רגשית חשוב מאין כמוהו. קבוצות תמיכה להנקה (פיזיות או וירטואליות) – כמו אלו של לה לצ'ה ליג או קבוצות פייסבוק ייעודיות – מספקות מרחב לשיתוף, אוזן קשבת, קבלת עצות מאמהות וותיקות, ובעיקר – תחושה שאת לא לבד במאבק. שיחות עם אחרים שחוו קשיים דומים מנרמלות את החוויה ומפחיתות תחושת בדידות או כישלון. מחקר שנערך בשנת 2021 מצא כי אמהות שקיבלו תמיכה מתאימה והצטרפו לקהילות סביב הנקה (קבוצות תמיכה, ייעוץ) הצליחו להניק למשך תקופות ארוכות יותר – עדות לכוחה של קהילה בתהליך.
• תמיכה רגשית ומנטלית מקצועית: אם תחושות הדכדוך, החרדה, או הטראומה סביב הנקה (או בכלל לאחר לידה) משמעותיות ומפריעות לתפקוד – אל תהססי לפנות לעזרה מקצועית מפסיכולוג/ית, עובד/ת סוציאלי/ת, או איש/אשת בריאות נפש המתמחה בתקופה הפרי-נטאלית. טיפול מקצועי יכול לעשות הבדל דרמטי ברווחתך.
• תמיכה מבן הזוג והמשפחה: בן הזוג הוא שותף מלא במסע ההורות וההנקה. שיתוף שלו בקשיים, חינוך גם אותו על הנקה (מיתוסים, אתגרים, ודרכים לתמיכה), ובקשת עזרה קונקרטית (הכנת אוכל, טיפול בתינוק בין הנקות, לדאוג שאת שותה ואוכלת) – כל אלו חיוניים ליכולתך להתמודד. גם בני משפחה קרובים יכולים לתמוך באופן דומה.

הכרה בבחירה וכיבוד המסע האישי:

מעבר לכלים ולתמיכה, הנקודה החשובה ביותר היא שינוי התפיסה החברתית. במקום ליצור אידיאל בלתי מושג ולגרום לאמהות שמתקשות להרגיש כישלון – עלינו לחבק את המורכבות, לכבד את האתגרים, ולכבד את הבחירות השונות של אמהות בנוגע להזנת תינוקן.

• נרמול קשיים: הגיע הזמן לדבר בפתיחות על הקשיים הפיזיים והרגשיים של הנקה, לנרמל אותם, ולהסיר את תחושת הבדידות והבושה של אמהות שמתמודדות איתם.
• כבוד לבחירה האישית: הנקה היא בחירה, גם אם היא המלצה בריאותית מובילה. יש לכבד באופן מלא את הבחירה של אמא לשלב פורמולה, להאכיל רק בפורמולה (מסיבות רפואיות, לוגיסטיות, רגשיות, או כל סיבה אחרת), או לגמול מוקדם. אמא שטוב לה, שבריאה פיזית ונפשית, ומסוגלת לטפל באהבה בתינוקה – היא האמא הטובה ביותר עבורו, יהא אשר יהא מקור המזון שלו.

סיכום: מסע עם פוטנציאל – כשאתגרים פוגשים תמיכה ואמפתיה

מסע ההנקה הוא אכן מאתגר לעיתים, רצוף כאב פיזי, קשיים רגשיים, ולחצים חברתיים. הפער בין הציפיות לבין המציאות עלול להיות כואב ומוביל לתחושות קשות עבור אמהות רבות. ההכרה ב"פוטנציאל" להצלחה בהנקה חייבת לכלול הכרה מלאה באתגרים איתם מתמודדות אמהות, ובצורך האדיר שלהן בתמיכה.

בעשורים האחרונים ישנה מודעות גוברת לקשיים אלו, וזהו צעד חשוב בכיוון הנכון. אולם, עדיין נדרש מאמץ מערכתי וחברתי רחב יותר כדי להבטיח שכל אמא המבקשת להניק תקבל את הידע, הכלים, והתמיכה המקצועית, הקהילתית והאישית שהיא זקוקה לה, בזמן הנכון, ובאופן אמפתי ולא שיפוטי.

אם את או אתם (הורים יקרים!) מתמודדים עם אתגרים בהנקה, זכרו שאתם לא לבד. הקשיים שלכם אמיתיים ולגיטימיים. יש עזרה זמינה – אל תהססו לחפש אותה ולבקש אותה. דברו בפתיחות על הנקה, על הצדדים היפים והקשים שלה כאחד. הכירו במשאבים הרבים שיכולים להקל על הדרך – מידע, תמיכה מקצועית, קהילה, וקירבה של אהובים.

מסע ההנקה הוא חלק ממסע האמהות – מסע של אהבה, למידה, וגילוי עצמי. הוא יכול להיות מתגמל ומספק גם כשאינו מושלם. עם הכנה, ידע, תמיכה מתאימה, ומעל הכל – חמלה כלפי עצמך והכרה בכך שאת עושה את המיטב שאת יכולה בנסיבות חייך – תוכלי לנווט במורכבויותיו ולהפוך אותו, למרות האתגרים, לחוויה חיובית ומשמעותית עבורך ועבור תינוקך.