גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים מניעים את פער ההנקה בקרב קבוצות אתניות

גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים לאי-שוויון בהנקה בין קבוצות אתניות

ההנקה מוכרת כיום באופן נרחב כבעלת יתרונות בריאותיים, התפתחותיים ורגשיים עצומים, הן לתינוק והן לאם. ההמלצות של ארגוני בריאות עולמיים וישראלים ברורות: הנקה בלעדית למשך ששת החודשים הראשונים לחיים, והמשך הנקה (בתוספת מזון משלים) עד גיל שנתיים ומעלה. אולם, למרות הידע הקיים וההמלצות הגורפות, לא כל הנשים יכולות לממש את הפוטנציאל המלא של הנקה באותה מידה. אנו עדים לפערים משמעותיים ועקביים בשיעורי ההנקה ובמשכה בין קבוצות אתניות, חברתיות וכלכליות שונות בישראל ובעולם – פערים המשקפים אי-שוויון עמוק יותר בבריאות ובצדק חברתי.

הבנה של הגורמים המגוונים והמורכבים העומדים מאחורי פערים אלו – גורמים החורגים הרבה מעבר לבחירה אישית של האם – היא קריטית. רק על ידי חשיפה של ההשפעות התרבותיות, הכלכליות וההיסטוריות, וכן הטיות מערכתיות, נוכל לכוון מדיניות בריאות ציבורית, להעניק תמיכה מותאמת, ובסופו של דבר, לצמצם את הפערים הללו ולהבטיח שלכל אישה וילד תהיה הזדמנות שווה ליהנות מ"נוזל הזהב". במאמר זה, נצלול לעומק תמונת המצב המורכבת הזו, נציג נתונים, נשמע מומחים, ובעיקר – נצא בקריאה ברורה לשינוי למען שוויון בהנקה.

מעבר לפעולה פיזית: ההשפעה העמוקה של תרבות על הנקה (גורמים תרבותיים)

הנקה אינה רק פיזיולוגיה; היא שזורה עמוק בתוך נורמות תרבותיות, אמונות, מסורות, ותפיסות חברתיות שעוברות מדור לדור. גורמים תרבותיים יכולים להשפיע על הנקה בדרכים רבות:

• אמונות מסורתיות: בקהילות מסוימות, קיימות אמונות לגבי הנקה שעלולות להיות שונות מהמלצות בריאות עדכניות. לדוגמה, תפיסות שליליות לגבי הקולוסטרום ("החלב הראשוני", העשיר בנוגדנים), או האמונה שהאכלת התינוק בחלב דבש או מים ממותקים בימים הראשונים עדיפה על קולוסטרום. אמונות אלו, שנובעות לרוב ממסורת ולא מחוסר רצון, יכולות לעכב התחלה יעילה של הנקה.
• נורמות צניעות ותצוגה ציבורית: בקהילות מסוימות, נורמות צניעות נוקשות יותר עלולות להקשות על הנקה במרחב הציבורי או אף בחברת בני משפחה מורחבת, מה שמגביל את האפשרויות של האם ועלול להוביל לגמילה מוקדמת.
• השפעת נשות הדור המבוגר: לסבתות, אמהות ודודות בקהילה תפקיד מרכזי בהעברת ידע ומתן תמיכה. אולם, אם ידע זה מבוסס על שיטות הזנה שהיו נפוצות בעבר (כמו שימוש מוקדם בפורמולה, שהפכה לנפוצה במאה ה-20), או אמונות ספציפיות (למשל, לגבי "איכות" או "כמות" החלב), הדבר עלול להשפיע על בחירות האם ולהוביל להפסקת הנקה.
• תפיסות לגבי "איכות" חלב אם ופורמולה: לעיתים קיימת תפיסה (המושפעת גם מפרסום) שפורמולה היא "מזינה" יותר או "משביעה" יותר מחלב אם, או שהיא "מודרנית" ו"מדעית" יותר. תפיסות אלו עלולות לערער את ביטחון האם ביכולתה לספק לתינוק את כל צרכיו רק באמצעות הנקה.
• ערך חברתי של הנקה: בקהילות שבהן הנקה היא נורמה מקובלת ומוערכת, אמהות זוכות לתמיכה חברתית רבה יותר ולפחות שיפוטיות. בקהילות שבהן ההנקה פחות נפוצה או סובלת מסטיגמה, אמהות עשויות לחוש לבד ולהתמודד עם קשיים רבים יותר.

ראיות מהשטח: כפי שדווח בטקסט המקורי בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נראה כי ישנם פערים דרמטיים המעידים על הקשר בין רקע כלכלי (שעשוי להיות קשור גם לרקע תרבותי) לבין שיעורי הנקה: שיעור ההנקה בקרב נשים המשתייכות לאוכלוסיות מעוטות יכולת הראה ירידה ניכרת לכ-36%, בהשוואה לכ-70% בקרב נשים המגיעות מרקע כלכלי גבוה יותר. דפוס זה מצביע על כך שהפערים התרבותיים אינם עומדים לבדם, אלא מצטלבים לעיתים קרובות עם גורמים כלכליים וחברתיים רחבים יותר.

המלכוד הכלכלי: כשפרנסה מתנגשת עם הנקה (גורמים כלכליים)

ההיבטים הכלכליים הם אולי הגורם המשמעותי ביותר לפערי ההנקה, במיוחד בכל הנוגע למשך ההנקה. נשים רבות נאלצות להתמודד עם אתגרים כלכליים המאלצים אותן להפסיק להניק מוקדם מכפי שרצו:

• חזרה מהירה לעבודה: בישראל, חופשת הלידה בתשלום קצרה יחסית (כ-15 שבועות) בהשוואה למדינות מערביות רבות. אמהות רבות, במיוחד אלו המשתכרות שכר נמוך וזקוקות נואשות להכנסתן, נאלצות לחזור לעבודה כשהתינוק עדיין קטן מאוד וזקוק להאכלות תכופות או לשאיבה קבועה. לחץ כלכלי זה הוא גורם מובהק לגמילה מוקדמת.
• היעדר תמיכה במקום העבודה: כפי שהרחבנו במאמר קודם, חוסר בזמן הפסקה לשאיבה, היעדר חדר שאיבה ראוי, וחוסר הבנה או תמיכה מצד מעסיקים ועמיתים, מקשים ביותר על אמהות לשאוב חלב במהלך יום עבודה ארוך. קשיים אלו משפיעים באופן לא פרופורציונלי על עובדות בשכר נמוך, המועסקות לעיתים קרובות בעבודות פיזיות או בשירותים, עם פחות גמישות ופחות כוח מיקוח לדרוש את זכויותיהן הבסיסיות (כמו "שעת הנקה" חוקית ולגיטימית, שלא תמיד נאכפת בפועל).
• עלויות נלוות: עלויות ציוד שאיבה (משאבה איכותית, בקבוקים, שקיות אחסון, צידנית), עלויות טיפול בילד בזמן שהאם בעבודה (מעון, מטפלת) – כל אלו מוסיפים נטל כלכלי שיכול להשפיע על ההחלטה האם שילוב הנקה ועבודה בכלל אפשרי כלכלית.
• שיווק אגרסיבי של פורמולה: חברות תחליפי חלב משקיעות משאבים אדירים בשיווק, ולעיתים קרובות שיווק זה ממוקד בקהילות בעלות הכנסה נמוכה או קבוצות מיעוטים. פרסומות המציגות פורמולה כפתרון קל, יעיל, או כסמל לקדמה, עלולות לערער את ביטחון האם בהנקה ולעודד שימוש מוקדם ומיותר בתחליף חלב.

ראיות מהשטח: מחקר שערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות בישראל (במסגרת משרד הבריאות) מצא באופן עקבי קשר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין שיעורי הנקה נמוכים יותר ומשך הננקה קצר יותר. נתונים אלו מחזקים את הטענה שהלחצים הכלכליים וחוסר התמיכה המערכתית בצרכים הייחודיים של אמהות עובדות מונעים מאמהות רבות לממש את יעדי ההנקה שלהן. כפי שצויין בטקסט המקורי, סביבת עבודה תומכת וחופשת לידה ממומנת ארוכה יותר הן דרכים מרכזיות לקדם שיעורי הנקה בקרב אוכלוסיות אלו.

היסטוריה מעצבת מציאות: עבר של שינויים והשפעות חיצוניות (גורמים היסטוריים)

ההיסטוריה של הזנת תינוקות במאה ה-20 וה-21 שופעת בתהפוכות שהשפיעו על נורמות הנקה בכל העולם, ועל קבוצות אתניות שונות באופן ספציפי.

• עידן הפורמולה: במאה ה-20, עם התקדמות המדע והתעשייה, תחליפי חלב הפכו לזמינים ונפוצים יותר. שיווק אגרסיבי (לעיתים תוך הצגת טענות מדעיות לא מבוססות על יתרונות הפורמולה מול חלב אם) גרם לירידה דרמטית בשיעורי ההנקה ברחבי העולם המערבי. הנקה נתפסה לעיתים כ"פרימיטיבית" לעומת ה"קדמה" המדעית שבפורמולה.
• השפעה על קבוצות מסורתיות: שינוי זה לא פסח על קבוצות מסורתיות, בין אם במערב ובין אם במדינות מתפתחות או קבוצות מהגרים. הידע המסורתי על הנקה, שעבר מדור לדור, נשחק לעיתים מול כוחו של הפרסום המסחרי והמלצות (לעיתים לא מבוססות) מצד אנשי מקצוע שלא עברו הכשרה מספקת בתחום ההנקה.
• הקשר הישראלי – קבוצות מהגרים ומיעוטים: בישראל, ההיסטוריה של גלי עלייה ממדינות שונות יצרה פסיפס של תרבויות ומסורות הנקה. קבוצות שעלו ממדינות בהן שיעורי ההנקה היו גבוהים באופן מסורתי, נאלצו לעיתים להתמודד בישראל עם קשיים כלכליים, קליטה, ושינויים חברתיים שפגעו ביכולתן להמשיך בהנקה כפי שהורגלו (כפי שצויין בטקסט המקורי בדוגמה של נשים ממוצא אתיופי, המתמודדות עם קשיים כלכליים וחברתיים שעלולים להפריע למסורות הנקה ארוכות). ההיסטוריה הקולקטיבית של כל קבוצה, כולל חוויות של דיכוי, עוני, או הדרה מערכתית, יכולה להותיר את חותמה על בריאות האם והילד ועל היכולת לממש יעדים בריאותיים כמו הנקה.

הצטלבות הגורמים והפנים המורכבות של אי-השוויון

חשוב להבין שהגורמים התרבותיים, הכלכליים וההיסטוריים אינם פועלים בנפרד. הם מצטלבים ויוצרים שכבות מרובות של חסמים בפני נשים מקבוצות אתניות וכלכליות מסוימות. אישה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, המשתייכת לקבוצה תרבותית מסוימת, עלולה להתמודד עם:

• חוסר יכולת להרשות לעצמה חופשת לידה ממושכת.
• עבודה בשכר נמוך עם תנאים גרועים וחוסר תמיכה בהנקה.
• חשיפה מוגברת לשיווק פורמולה בקהילה שלה.
• קושי לגשת לייעוץ הנקה מקצועי ויקר.
• תמיכה משפחתית וחברתית המושפעת משינויים היסטוריים או אמונות תרבותיות שאינן תואמות את המלצות הבריאות העדכניות.
• מערכת בריאות שאינה מספיק רגישה או מותאמת לצרכים התרבותיים והשפתיים שלה ("הטיה מערכתית" או חוסר רגישות תרבותית).

הצטלבות זו של חסמים הופכת את הנקה, שנחשבת לפעולה ה"טבעית" ביותר, למעשה יקר וקשה למימוש עבור נשים רבות, ומובילה לפערים המדאיגים בשיעורי הנקה שרואים בנתונים.

הדרך לשוויון: מדיניות, תמיכה, ורגישות תרבותית (תוכניות מדיניות וניהול ציבורי, השפעת החינוך והמידע, תמיכה משפחתית וחברתית)

צמצום פערי ההנקה הוא משימה חברתית ולאומית דחופה, הדורשת מענה רב-ממדי ומותאם. זה לא עניין של "לחנך" או "לשפוט" אמהות, אלא של הסרת חסמים מערכתיים ויצירת סביבה תומכת שתאפשר לכל אישה לממש את יעדי ההנקה שלה.

1. מדיניות לאומית תומכת:

   • הארכה משמעותית של חופשת הלידה בתשלום: זהו הצעד היעיל ביותר לצמצום פערים כלכליים ולאפשרות הנקה ממושכת יותר.
   • אכיפה ברורה של זכויות אמהות עובדות: הבטחת יישום מלא של "שעת הנקה" וחובת המעסיק לספק חדר שאיבה ראוי – עם מנגנוני אכיפה ברורים ונגישים לעובדות מכל המגזרים.
   • פיקוח הדוק יותר על שיווק תחליפי חלב: ובמיוחד מניעת שיווק אגרסיבי המכוון לנשים מקהילות פגיעות.

2. מערכת בריאות רגישה ומותאמת:

   • הכשרת צוותים רפואיים וייעוץ הנקה רגיש תרבותית: הכשרת רופאים, אחיות ויועצות הנקה על רקעים תרבותיים מגוונים, רגישות לאמונות ומסורות שונות, ויכולת לספק תמיכה בשפות שונות ובדרכים המכבדות את הייחודיות של כל אישה. זה כולל העסקת יועצות הנקה מתוך קהילות מגוונות.
   • הנגשת ייעוץ הנקה מקצועי: הבטחת גישה קלה וכלכלית לייעוץ הנקה מוסמך (IBCLC) לכל אישה, ללא קשר למקום מגוריה או מצבה הכלכלי (באמצעות קופות החולים, מרכזי בריאות, ובבתי החולים – כפי שצויין בטקסט המקורי ובמאמרים קודמים על תמיכה מקצועית).
   • תוכניות תמיכה בתוך קהילות: הקצאת משאבים לתוכניות תמיכה בהנקה בתוך הקהילות עצמן, המועברות על ידי נשים מתוך הקהילה או בשיתוף פעולה הדוק איתן, בדרכים ובשפות המותאמות.

3. חינוך והסברה מותאמים תרבותית:

   • מידע נגיש ומדויק: יצירת חומרי מידע על הנקה (על יתרונותיה, אתגרים נפוצים, וזכויות אמהות) בשפות שונות ובאמצעי מדיה שונים, תוך התחשבות ברקע התרבותי והשכלתי של קהלי היעד.
   • סדנאות הכנה ותמיכה מותאמות: קיום סדנאות הכנה להנקה (כפי שצויין בטקסט המקורי, ומחקרים מראים עלייה של 40% בשיעורי הנקה בעקבות סדנאות) וקבוצות תמיכה (כפי שצויין – מפחיתות בדידות ומשפרות חוויה) שמותאמות לצרכים ולאמונות של קהילות ספציפיות. לדוגמה, קבוצות לנשים חד הוריות, או קבוצות המיועדות לנשים מקהילה אתנית מסוימת ומנוהלות על ידי אישה מאותה קהילה.

4. עידוד תמיכה משפחתית וחברתית:

   • שיתוף בני זוג ובני משפחה: חיוני לכלול בני זוג ובני משפחה בתהליך החינוך והתמיכה, כדי שיבינו את חשיבות הנקה ויסייעו באופן פעיל לאם.
   • נורמליזציה של הנקה במרחב הציבורי: קידום שינוי תודעתי שיגרום לחברה כולה לקבל ולכבד הנקה במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה (כפי שצויין בטקסט המקורי – השפעה חברתית ומודעות ציבורית).

סיפורים אישיים: הצד האנושי של הנתונים

• סיפורה של מרים – הקושי לשאוב בעבודת שכר נמוך: מרים חזרה לעבוד במפעל כחודשיים לאחר הלידה. "עבדתי במשמרות ארוכות, וכל הזמן רציתי לשאוב," היא מספרת בדמעות. "אבל לא היה לי מקום נורמלי לשאוב, רק בשירותים המלוכלכים. המנהל שלי אמר ש'אין זמן להפסקות'. אחרי חודש האספקה ירדה לי לגמרי והרגשתי שנכשלתי. הייתי צריכה את הכסף, ולא הייתה לי ברירה אלא להפסיק להניק."
• סיפורה של פאטמה – כשהמסורת פגשה ידע חדש: פאטמה, בת לקהילה מסורתית, שמעה מהדור המבוגר שקולוסטרום "לא טוב" ושכדאי לתת לתינוק תה ממותק. "הייתי מבולבלת," היא אומרת. "רציתי לעשות מה שנכון לתינוק שלי. הלכתי לסדנת הנקה במרפאה ביישוב שלנו, שהועברה בערבית ועל ידי אחות מהקהילה שלנו. היא הסבירה לנו בצורה שמכבדת את המסורת, אבל נתנה לנו את הידע המדעי על הקולוסטרום ועל היתרונות של הנקה מהרגע הראשון. זה נתן לי כוח לעשות את הבחירה הנכונה עבור התינוק שלי."
• סיפורה של יעל – תמיכה ששינתה את התמונה: יעל, שעבדה כמורה, נאבקה למצוא זמן ומקום לשאוב בבית הספר. "הייתי בדרך לוותר," היא משתפת. "אבל דיברתי עם הרכזת של תוכנית תמיכה בהנקה בעבודה שלנו, והיא עזרה לי לדבר עם המנהלת, למצוא חדר שקט בבית הספר לשאוב בו בזמן ההפסקות. הידיעה שיש מי שתומך בי במערכת שינתה לי את כל הגישה, ואפשרה לי להמשיך להניק ולשאוב במשך שנה שלמה."

סיכום: צדק חברתי הוא גם צדק בריאותי – ומתחיל בתמיכה בהנקה

פערי ההנקה בין קבוצות אתניות וכלכליות שונות אינם גזירת גורל. הם תוצאה של תמונת מצב מורכבת שבה גורמים תרבותיים, כלכליים והיסטוריים מצטלבים עם חסמים מערכתיים ויוצרים אי-שוויון בגישה לתמיכה, ידע, ומשאבים.

צמצום פערים אלו דורש גישה רחבה, רגישה תרבותית, ומתואמת ברמה הלאומית. זה כולל מדיניות התומכת באמהות עובדות (חופשת לידה, זכויות עובדות), מערכת בריאות המנגישה ייעוץ ותמיכה מקצועית ורגישה תרבותית לכל אישה, תוכניות חינוך והסברה מותאמות קהילה, וקידום שינוי תודעתי בחברה כולה שיכבד ויתמוך בהנקה.

השקעה בצמצום פערי הנקה היא השקעה בצדק חברתי ובריאותי. היא מבטיחה שלכל תינוק בישראל, ללא קשר לרקעו האתני או הכלכלי של הוריו, תהיה הזדמנות שווה ליהנות מהיתרונות העצומים של הנקה. והיא מבטיחה שלכל אישה בישראל תהיה התמיכה וההזדמנות לממש את יעדי ההנקה שלה – כפי שרוצה, כפי שיכולה, וכפי שזכאית. בואו נפעל יחד למען שוויון בהנקה, למען בריאות טובה יותר, ולמען חברה צודקת יותר לכולנו.